שינוי מצב מעלית השבת בשבת

2 תגובות / 0 חדשים
פרסום אחרון
tarbut

שכן  בבית  משותף, הציע  שבשבת  בשעות  שהמעלית  אינה  עובדת  כמעלית  שבת  היא תשמש    כמעלית  רגילה  ויעלו  וירדו  בה  כרגיל. הוא לוקח  על   עצמו   הן   את  חיבור  המעלית   לשימוש  רגיל  כביום  חול,  לאחר  שעות  העבודה  של  המעלית בשבת  כמעלית  שבת,   והן  השבת מצב  המעלית  כמעלית  שבת  בשבת  עצמה. 

האם  יהיה   מותר  לנהוג כך,   בבחינת  'זה נהנה  וזה  לא  חסר'?  

tarbut
תשובת הרב

הנידון   במקרה דידן[1],   האם  מותר  לשכנים ליהנות ממעשה  שבת, שעשה   בשכן. הייינו,  הפעלת  מעלית  השבת  במצב  של  'חול'. וזאת  למרות  שהם  עצמם  לא  עשו   שום  איסור[2].  מעשה  שבת  שמעיקר  הדין   אוסר  ליהנות  ממנו. ולכן  אם  השכן  עשה מעשהו  במזיד   הרי   שאי  אפשר  יהיה  ליהנות מהמעלית בשבת  ויהיה  אסור  לו להשתמש  בה.  ברור   גם שמבחינת  הדינים  בשולחן ערוך  אורח  חיים,   השכן  חובש    כיפת  השמים   יהיה גם  לו   אסור ו  להשתמש  במעלית  שהוא  עצמו תיקן.

שינוי המצב    של  המעלית  בשבת   למעלית   'רגילה' נחשב לעבודה   גמורה,  למרות  שזה   רק  לחיצה  על מתג.   כיוון  שזו  דרך  הפעלת המעלית,  הרי  שאין  זה  בבחינת גרמא, אלא נחשב  כמעשה   בידים לכל  דבר  ועניין, הוא   עובר  על  איסור  תורה  כיוון  שזו  דרך הפעלת המכשיר.   וזה  בגדר מלאכת מחשבת,  ועל פי  הגדרתה  אסור  לעשותה  בשבת[3].         

       מעשה   שבת   היינה  עבודה  שנעשתה   בשבת  על  ידי  יהודי, ופעמים  שנאסרה   גם  אם  גוי  מבצעה  אם  נעשתה  עבור  היהודי   או    בציווי.  וזאת  משני  טעמים, אם  בגלל שנוצר   איסור  בגוף   החפץ  עצמו[4],  על  החפץ  עצמו  חל  איסור.     טעם  נוסף,  האיסור  הוא  משום  קנס.   שקנסו  מלהינות   מדבר  שנעשה  בשבת כדי   שלא  יבואו לבקש  מיהודי   או  מגוי  שייעשה   עבורם  מלאכה  בשבת[5].

הדברים חמורים  יותר במקרה  דנן,  שהדבר   נעשה    ביודעין  ובאופן   מסודר  אז  נחשב  היהודי, חובש כיפת  השמים,   כשלוחם של  שאר  בעלי   הדירות, כולל  השכנים  הדתיים. וכך מצינו   בשו"ת  כתב  סופר  שמי  שעושה   חילול  שבת  בזדון  ובאופן  עקבי,  הרי   שאסור  להתיר  לו   לסחור ולהרויח מהמסחר   שעשה[6].  ויש   לקנוס  את מי  שנוהג   כך,  ויש  לאסור  באיסור  גורף  את  הדבר  שנעשה.

 

ולכן  אם  זה הצעת   השכן  תהפוך להסדר  קבוע בבניין,  הרי   שעל  ידי   כך   יאסור  מפעיל  המעלית  בשבת   את  השימוש   בה, למרות  שבזמן   שהיא   עובדת  כמעלית  שבת, היא  פועלת  על פי  ההלכה.  

 

סיכום  הדברים:  אם   ייעשה  שינוי   באופן קבוע  בהפעלת מעלית  השבת, בשבת  עצמה, על  ידי  אחד   מהשכנים  חובשי  כיפות  השמים,  הרי   שיאסר  השימוש   במעלית  באותה  שבת.  

 

[1] הסוגיא   בש"ס  היא  בב"ק   עא   ע"א  גיטין   נג   ע"ב  מובאות  שלוש  דיעות  עיקריות   באשר לחלות  האיסור   של  מעשה  שבת. להלכה   נקבע  ההלכה  כמו  דעתו  של  רבי יהודה  שלעצמו, היינו   אדם  שחילל שבת   במזיד  נאסר  לו  הדבר  עולמית  ולאחרים יהיה מותר למוצאי  שבת. אלא   שכבר  הגר"א   בשולחן ערוך אורח חיים  שיח א,    פסק להלכה  כרבי  מאיר  שהאיסור  לגבי מי  שעשה  במזיד  הוא  רק  לאדם  עצמו,  אבל  בשוגג  יהיה  מותר  בשבת  גם  לאדם  עצמו.   ולכן  במקרים  בהם  יש  גבול  דק  בין  השוגג  למזיד יהיה   אפשר להתיר  התיר  את  השימוש   בשבת. שאלה  זו  עסקה דווקא  בשכן   שברצונו להפעיל  את  המעלית בשבת    מתוך רצון עזור  לעצמו  בלי  כוונה  תחילה  לפגוע  בשכנים  הדתיים.    

[2] שו"ע או"ח שיח   א. וכן   בשו"ע  או"ח   רעו    א. 

[3] שו"ת  שבט   הלוי   חו"ו   או"ח לז.

[4] משנה  ברורה  תקטו   בפתיחה.

[5] משנה  ברורה   שיח    א  במשנ"ב   ובסימן  שכה  

[6] שו"ת  כתב  סופר  או"ח   נ.