חדשות ועדכונים

נמצאו 73 ידיעות
תפילות בבית המשותף בחגי תשרי
30.08.21
הסוגייה המשפטית בעקבות התפשטות נגיף הקורונה להלן הנחיות לקיום מניינים בבית המשותף ,בחצרות וברחובות וכן בשפ"פים. האם ניתן לקיים חוקית את התפילות במתחמים הנ"ל? בהקדמה לתשובה נציין, כי כיום ישנם מקומות בהם מתקיימות תפילות 3 פעמים ביום בחצרות הבית המשותף, ישנן תפילות בשבתות, בחודש אלול, נוספו סליחות ותקיעות שופר. מטרד העילה המשפטית המרכזית העולה כאן היא מטרד. ניתן להסתמך גם על החוק למניעת מפגעים (המכונה "חוק כנוביץ") ולטעון שישנם מקומות שהרעש שמקימים המתפללים חוצה את הרף של 40 דציבלים בלילה ו – 50 דצבילים ביום ולכן מהווה מטרד. פלישה עילה משפטית נוספת יכולה להיות עילת הפלישה לשטח משותף והפיכתו לבית תפילה. שינוי יעוד האם התפילה בחצרות הינה בניגוד לאמור בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה, המהווה שינוי יעוד המצריך הסכמה של כל בעלי הדירות? ננסה להשיב על השאלות הללו: תחילה נציין, כי הרב עובדיה יוסף ציין שאם התפילה מפריעה לשכנים יש להתחשב בהם ולא לגרום למטרד. יחד עם זאת ברור, כי נמצאים אנו בתקופת של גל רביעי של נגיף הקורונה והציבור נאלץ למצוא פתרונות חלופיים. כך שאם התפילות מהוות מטרד אין להתפלל במקום ויש למצוא פתרונות חלופיים אחרים. באשר לסוגיית הפלישה, אם כל הציבור שמתפלל מתגורר בבית המשותף, אין הדבר מהווה פלישה, שכן דומה הדבר למשחק או מסיבה שנערכת ברכוש המשותף. אולם אם ישנם תושבים שמגיעים מבתי מגורים אחרים ניתן לטעון כנגדם טענת פלישה ולבקש "צו עשה" האוסר עליהם להטריד. באשר לשינויי היעוד – אנו סבורים, כי אין צורך במקרה זה של תפילה בחצרות הבית המשותף להגיש בקשה לשינויי יעוד, שכן מדובר באירוע זמני, הגם שהוא נמשך מזה חודשים ארוכים דומה הדבר לבניית סוכה במהלך חג הסוכות אשר אינה מצריכה בקשה להיתר, הואיל ומדובר באירוע זמני, בניית סוכה לתקופה קצרה וזמנית אשר מפרקים אותה בתום החג. עצות לחיים משותפים בעידן הקורונה יש לעשות מאמץ משותף על מנת לאפשר חיים שקטים ללא מטרד בבית המשותף ומאידך לאפשר לאנשים לקיים את מצוות התפילה. כך למשל בתקופות של תקיעת השופר יש לתקוע בתפלת מנחה ולא בתפילת שחרית שעלולה להעיר את הישנים ובוודאי לא לתקוע בשופר בשעות הלילה המוקדמות בהן מתקיימות הסליחות. על הציבור הדתי לעשות מאמץ למצוא תחליפי תפילה לא מטרידים כמו תפילה ב"זום", סליחות וקידוש בפייסבוק כאשר הדבר אפשרי. על בתי הכנסת לפתח את האמצעים הדיגיטליים על מנת להתפלל בדרך אחרת מהנהוג כמו חזן שמוקלט ותפילתו משודרת לכל מתפללי בית הכנסת. יש לאמץ יותר תפילת "יחיד" כפי שהיה נהוג בתקופת הסגר המלא. יחד עם זאת, בעידן הקורונה ובפרט בימים כמו שבתות וחגים, על הציבור החילוני לעשות מאמץ ולהתחשב בציבור הדתי הגם שהדבר מהווה מטרד, משום שלא קיימת אפשרות אחרת להתפלל. הוראות כלליות: חובה להעטות מסיכה בכניסה למקום סגור יש למנות אחראי קורונה בכניסה לבית הכנסת ע"מ לבדוק תו ירוק. בבית כנסת מעל 50 איש קיימת חובה לתו ירוק ולא ניתן להכניס מעל המכסה המותרת. יש להשתדל לשמור על מרחק של 2 מטר בין מתפלל למתפלל. הוראת אילו נכונות להיום במידה ויחולו שינויים יש לעקוב ע"פ הנחיות משרד הבריאות.
הלכות שמיטה בבית המשותף
24.08.21
שנת השמיטה מתקרבת ובאה עלינו לטובה, וכידוע מצות שמיטת קרקעות נוהגת גם בזמן הזה וצריך להשבית את כל עבודות הקרקע. וחכמים התירו מקצת עבודות בקרקע כדי שלא יפסדו העצים. להלן נביא כמה דינים לשנת השמיטה הנוהגים בבנין המשותף. מצות שמיטת קרקעות נוהגת בין בקרקע פרטית ובין בקרקע של שותפין, ובעלי הקרקע מצווין להשבית את הקרקע ולא לעבוד בה. יש מלאכות שאסורות מהתורה (אפילו ששביעית נוהגת בזמן הזה מדרבנן) כגון נטיעה וזריעה זמירה וקצירה, ואפילו אם עושה כן להציל את העץ וכן הברכה והרכבה. אבל חכמים התירו מקצת מלאכות על מנת להעמיד את העצים שלא יבלו או ימותו. (ראה רמב"ם ריש הלכות שמיטה) עציצים או שתילים בגינה של נוי מותר לגזום או להשקות אותם על מנת שלא יבלו, ובדרך כלל אין הנקיון וגיזום צריך להם, ויכול להמתין עד אחר שנת השמיטה. ויש מתירים לעשות גיזום הנועד ליופי כמו גדר חי שקוצרים אותו יפה, אבל לא על מנת שיצמיח. (וראוי להערך קודם ראש השנה בהכנות לשנת השמיטה, כדי למנוע עשית מלאכות.) חצר או גינה בבנין בתים משותפים הגדלים בהם עצי נוי או פרי, כל מקום שיש נזק לעצים שיפסדו ולא יוכלו לצמוח שוב יכול לעשות בהם מלאכות דרבנן, והוא הדין היכן שיש ספק אם יהיה נזק או אם יפסדו העצים. (עיין חזו"א שביעית סימן טז ס"ק יד) היכן שעבודת הגינון בחצר הבנין בבתים משותפים מצריך עבודה וטיפול רב בעצים והשתילים, ראוי להתייעץ בענין הטיפול בעצים בשנת השמיטה על ידי אגרונום או מי שמבין בגידול עצים ופרחים ונאמן לענין זה. (כמבואר לגבי חילול שבת לפיקוח נפש עיין במשנה ברורה סימן שכח ס"ק ה, וכן בענין אכילה ביום הכיפורים בשו"ע סימן תריח סעיף א ובביאור הלכה שם.) עציץ שאינו נקוב הצומח באדנית קשיחה ואטומה, אם הינה עומדת בקרקע הבית או בלובי הבנין, ודפנותיו עשויים מחומר אטום שאינו יכול שיצאו ממנו שורשיו לקרקע, יש מקילים לעשות בעציץ זה כל המלאכות בשנת השמיטה. ומן הראוי לקיים בשנת השמיטה גם בעציצים אלו דיני שמיטה. בנין משותף שרוב הדיירים אינם שומרים על שביתת הקרקע בשנה השביעית, דייר השומר מצוות השותף בבנין זה ובקרקע המשותפת, צריך לכתחילה להפקיר בפני שלושה אנשים את חלקו בקרקע. ויאמר שאינו מעונין בשיתוף בקרקע זו בשנת השמיטה וכל דבר שנעשה בקרקע נעשה שלא ברצונו, ואף אשה השותפה בקרקע צריכה לעשות כן. (עיין שו"ע או"ח סימן רמו סעיף ג לגבי בהמת ישראל שאצל הגוי בשבת יכול הישראל להפקירה כדי להנצל מאיסור תורה. והרמ"א כתב שמפקירה לפני שלושה בני אדם כדין שאר הפקר, ואין חשש שאדם אחר יזכה בה, דודאי אין כוונתו להפקיר אלא כדי להוריד מעליו איסור שבת. והוא הדין בשנת השמיטה אפילו שמפקיר חלקו בקרקע אף אחד לא יקח לו את הקרקע, מכיון שמפקיר רק כדי להמנע מהאיסור עבודה בקרקע בשמיטה. וראה עוד במנחת שלמה סימן נא אות ג, ובספר דיני שביעית השלם פרק יא סעיף כה-כז. ובספר מעדני ארץ סימן יג אות טו כתב שאם המלאכות הנעשים רק מלאכות דרבנן אין צריך להפקיר) התשלום לועד הבית מתחלק בין היתר לכל צורכי הבנין, כגון נקיון ושימוש חשמל ומים ובין היתר להוצאות הגינון. מכיון שהתשלום לגינון הוא מועט ונבלע בשאר תשלום הוצאות הבנין, יכול הדייר לציין בזמן התשלום לועד הבית, כי תשלום דמי ועד הבית שלו (מבלי להפחית את כספי תשלום ועד הבית) מיועד לשאר צרכי הבנין כמו נקיון ושאר אחזקות הבנין, כדי שלא יהיה מסייע לעבירה על ידי תשלום זה בעבודה בגינה בשנת השמיטה. בברכת "וציוויתי לכם את ברכתי" הרב עמנואל איפרגן
הנחיות לבניית סוכה בבית המשותף
הנחיות לבניית סוכה בבית המשותף
24.08.21
כללי בפרוס עלינו חג הסוכות להלן מספר הנחיות לבניית סוכה ברכוש המשותף : סוכה הינה מבנה זמני ולכן מותר לבנותה ברכוש המשותף. חובה לפרק את הסוכה בתום חג הסוכות ובהקדם. הסוכה הינה מבנה ארעי ולכן אין צורך בקבלת היתר הקמת סוכה אינה מהווה מטרד לדיירי הבית המשותף סוכה במרפסת אין מניעה לבנות סוכה במרפסת , יש לדאוג כמובן שתהא כשרה. סוכה בחנייה בעל חנייה פרטית רשאי לבנות ע"ג החנייה סוכה ואף רשאי לתת את החנייה הפרטית שלו לבעל דירה אחר לבנות סוכה. לגבי החנייה המשותפת יש לקבל הסכמה של האסיפה הכללית לצורך בניית סוכה בחנייה המשותפת ברוב קולות של משתתפי האסיפה. מאחר ואנו בזמן מגפת הקורונה ניתן לקיים את האסיפה הכללית בזום או ב-whatsapp. סוכה על הגג אין מניעה לבנות! צריך רק לבדוק שאין שימוש אחר למקום זה ,כגון: קולטים, דודים וכו' , במקרה שכזה לא ניתן לבנות סוכה , יש לדאוג כי אין סכנה בטיחותית לאפשרויות של נפילה מהגג. סוכה בגינה אין מניעה חוקית! אולם רצוי שלא, שכן הדבר פוגע בצמחי הגינה. יחד עם זאת אם יש התחייבות של בונה הסוכה (רצוי התחייבות בכתב) להחזיר את המצב לקדמותו כולל שתילת צמחים מחדש, אין מניעה לבניית הסוכה. במידה והסוכה מוקמת על הדשא , חייב בונה הסוכה להחזיר המצב לקדמותו. רע"א (רשות ערעור אזרחי) 8834/12 בעניין מעגן נגד מרסה ואחרים , קבע בית המשפט העליון מפי השופט דנציגר כי ניתן לבנות סוכה בחצר המשותפת ואין הדבר מהווה מטרד לדיירי הבית כך שלא תתקבלנה טענות של מטרד.
שיפוץ אבשלום 7 ראשון לציון
פרויקט שיפוץ של האגודה לתרבות הדיור בראשון לציון
29.07.21
עוד פרויקט שיפוץ של האגודה לתרבות הדיור נחנך בשעה טובה❗ השבוע ערכנו חנוכת בית חגיגית במיוחד בבנין ברחוב אבשלום 7 ראשון לציון , שעבר שיפוץ עם עזרה וליווי של האגודה לתרבות הדיור. בטקס השתתפו הדיירים המאושרים ומנכ"ל האגודה לתרבות הדיור, מר ראובן צדוק, שברך את הנוכחים ותמיד שמח לראות דיירים מרוצים ומאושרים אנחנו עומדים לרשות וועדי בניין בכל רחבי הארץ, ומספקים בשמחה מגוון רחב של שרותים ובמקצועיות רבה.
פרויקט שיפוץ של האגודה לתרבות הדיור בחדרה
פרויקט שיפוץ של האגודה לתרבות הדיור בחדרה
04.07.21
עוד פרויקט שיפוץ של האגודה לתרבות הדיור נחנך בשעה טובה❗ החודש ערכנו חנוכת בית חגיגית במיוחד בבנין ברחוב ששת הימים 17 א' בחדרה, שעבר שיפוץ עם עזרה וליווי של האגודה לתרבות הדיור. בטקס המרגש השתתפו כל הדיירים המאושרים ומנכ"ל האגודה לתרבות הדיור, מר ראובן צדוק, שברך את הנוכחים ואמר "אני תמיד שמח לראות עוד פרויקט שמסתיים בתוצאה יפה וחיובית, דיירים מרוצים ומאושרים, וזה תמיד עושה טוב על הלב. אנחנו עומדים לרשות וועדי בניין בכל רחבי הארץ, ומספקים בשמחה מגוון רחב של שרותים, במקצועיות ובאהבה." https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=210436960950563&id=104728241521436
סדנא לוועדי בתים בטבריה
סדנא לניהול ועד הבית בטבריה
27.06.21
מטרת הסדנא הינה להדריך את הדיירים ואת וועדי הבתים בכל הקשור לשיפוצים ברכוש המשותף בבתים. המפגש הראשון נפתח במעמד מנכ"ל עיריית טבריה, מר עופר אזרד, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור, מר ראובן צדוק, יו"ר הועדה הממונה, מר בועז יוסף ומנהל מרקם וותיק בש"ש, מר בני תמים. במהלך המפגש התקיים פאנל שאלות ותשובות מעניין לגבי שירותי האגודה ותפקיד נציגות הבית בהשתתפות המרצים שלומי אור- ממונה מחוז, עו"ד נתלי בן יעקב- יועצת משפטית וביאן סמרה- מפקח על שיפוצים. בנוסף לכך התקיימה הרצאה מרתקת בנושא שיפוצים ברכוש המשותף. המפגשים הבאים יכללו הרצאות בנושאי סוגיות משפטיות במרקם החיים בבית המשותף, חוק המקרקעין ושינויים ותוספות ברכוש המשותף. כמו כן תתקיים סדנא מסיירת לגליל המערבי. לדברי מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור, מר ראובן צדוק "סדנא שכזו מעניקה הזדמנות לשיתוף הדדי בסוגיות הקשורות לרכוש המשותף. הסניף המקומי בראשותו של מוטי נחום מקיים פעילות ענפה בנושאים החברתיים ובנושאים הפיזיים. אני רוצה להודות ליו"ר הועדה הממונה, מר בועז יוסף ולמנכ"ל עיריית טבריה, מר עופר אזרד, על האמון, התמיכה והסיוע שהם מעניקים לקידום מטרות האגודה בעיר".

עמודים