במקרה שאדם בונה ולצורך בנייה הוא צריך לבנות יסודות  על קומות תחתונות ובעקבות כך נוצרים חללים  שיכולים לשמש  תוספת לדירות, אך  אין הדייר רוצה להשתמש בכך הרי שאין צריך לשלם  עבור כך.

במידה  והשכן שלידו  נבנה  החלל  רוצה  לצרף  את זה לדירתו הרי שהוא  צריך לשלם  עבור כך  (ב"ב  ה   ע"ב שו"ע חו"מ קנז  י). 

אם שכן  בונה  על  יסודות חייב  להשתתף עמו, ולשלם  עבור  היסודות שגם  הועמדו  בשבילו. (שו"ע  חו"מ  קנז   י  ברמ"א) : "והוא  הדין אם  היה לו כותל כבר ובנה דבר שניכר  שחפץ  במה  שעשה חבירו וכן אם נהנה  בבניינו אף על פי  שלא עשה שום היכר שניחא לו חייב ליתן לו כפי מה שנהנה". וראה שו"ע חו"מ קסא  א). 

אין  זה  בכלל גדרי זה נהנה וזה לא חסר כי הם  נהנים מהשני צריכים לשלם לו. (קצות חו"מ קנז ס"ק יא  וס"ק  יב, קצות חו"מ קנח ו, וראה בשו"ע חו"מ שסג שבכל מקרה שנעשה  שימוש ברכוש השני, זה חייב  להיות  בהסכמתו ואי נתינת הרשות אינה בבחינת מידת  סדום )

ומה גם שהיו נצרכים יסודות  חזקים יותר שזה כולל עלויות של עבודה וחומרים בגלל שהשני בנה עליו. (שו"ע חו"מ קנז י וכן חו"מ קנח ו ).

התשלום יהיה לפי ההוצאות שהיו לשכן הראשון ולא לפי מידת השבח שהוא יצר בעקבות תוספת הבנייה  שתהיה לשכן בקומה העליונ (נתיבות משפט  האורים -   ביאורים    קסד   ס"ק  יא). 

בכל מקרה שבו היתה הסכמה מלכתחילה שכל השכנים ישתתפו בהקמת תוספת הבנייה או שהיתה לכך  הסכמה כשבאו לדור בבניין, הרי שקיים חיוב מצד דיני חוזים היינו ש'אדעתא דהכי' הם באו לגור בבניין.