השתלטות על רכוש משותף

עש"א 11193-04-15 ברסלב נ' אלעד - פס"ד עדכני ומעניין בנושא של השתלטות על הרכוש המשותף.

במסגרת פסק הדין היה דיון בשכן אשר השתלט על מחסן משותף בבניין בחיפה, והשתמש בו למטרות מגורים. סיפור שהיה כך היה, לפני כשבע שנים, ביקשו שני שכנים מבניין משותף בחיפה אישור לבנות תוספות בנייה, כל אחד בדירתו. השכנה, בעלת דירה בקומה השנייה, והשכן, המחזיק בדירה בקומת הקרקע, חתמו על הסכם המפרט את תוספות הבנייה שכל אחד מהם רשאי לבצע.

לימים, קיבלו שני השכנים את האישור המיוחל וביצעו את העבודות, אלא שלטענת השכנה, השכן חרג מההיתר והפר את ההסכם, תוך כדי שהשתלט על חלקים מהרכוש המשותף בבניין.

בעקבות זאת, הגישה השכנה תביעה למפקחת על המקרקעין, בה פירטה כיצד השכן בנה לעצמו חצר פרטית על חשבון שביל כניסה לבניין, וסיפח שטחים מהרכוש המשותף לביתו.

כמו כן, השכנה התלוננה על כך שהשכן הפך את מחסנו ליחידת דיור להשכרה. המפקחת קיבלה את טענת השכנה, לפיה השכן חרג מהיתר הבנייה, אך סירבה לתת צו להריסת העבודות הלא חוקיות, בנימוק שהדבר "אינו ריאלי". במקום זאת, הורתה המפקחת לשכן להקים על חשבונו שביל כניסה חלופי לדיירים. בנוסף, סירבה המפקחת לאסור על השכן להשתמש במחסן הצמוד לדירתו כדירת מגורים, לאחר שהשתכנעה כי הוא עושה זאת כבר תקופה ארוכה.

השכנה סירבה להשלים עם קביעת המפקחת והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, בטענה שהחלטת המפקחת למעשה מעניקה לגיטימציה למעשיו האסורים של השכן.

מנגד טען המשיב כי השימוש שהוא עושה במשך במחסן כיחידת מגורים אינו פוגע בבעלי הדירות בבניין, מה גם שהסכם הבית המשותף מאשר לו להשתמש במחסן "כאוות נפשו".

השופט ערפאת טאהא, בבית משפט המחוזי בנצרת דחה את עמדת המפקחת, לפיה לא ניתן להורות למשיב להרוס את עבודות הבנייה שביצע וקבע כי: "אין לקבל מצב שבעל דירה בבית משותף יבצע שינויים מהותיים ברכוש המשותף, ויבצע עבודות בנייה הטעונות היתר ללא היתר תוך השתלטות על חלק מהרכוש המשותף ובכך יכפה על בעלי הדירות מציאות חדשה שלא הסכימו לה".

זאת ועוד, השופט ביקר את החלטת המפקחת המאשרת למשיב לערוך שימוש בלתי חוקי במחסנים למטרות מגורים. לדבריו, הסכם הבית המשותף אמנם מאשר לבעל דירה לערוך שימוש במחסנו למטרותיו מבלי לקבל את הסכמת הדיירים, אלא שהוא מותנה בכך שיהיה "רגיל או טבעי ומקובל". ואכן קבע כי השימוש במחסן כיחידת מגורים אינו בגדר שימוש רגיל.

לסיכום, הערעור התקבל באופן שבו נפסק על המשיב להרוס את כל העבודות שביצע ברכוש המשותף בניגוד להסכם עליו חתם עם המערערת, ולהחזיר את מצב הבניין למצב בו היה לפני ביצוע העבודות.

בנוסף, נאסר על המשיב לערוך שימוש במחסן למטרות מגורים, והוא חויב לשלם למערערת 20,000 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.