אחריות על נזקי סופה

החורף והימים הסוערים מעלים שאלות לגבי נזקי הסופות ופס"ד אחרון שניתן מעלה שאלה מעניינת האם העירייה צריכה לפצות בגין נזקים שנגרמו לרכוש פרטי בשל הסופה ?

 

במקרה שהיה כך היה, בעיר צפת, עץ התרסק על מכונית שחנתה בשטח ציבורי. העירייה מצידה טענה כי היא לא אחראית לסופה "שלא הייתה כמותה מ-1950". בית המשפט קיבל את התביעה וקבע: העירייה הייתה צריכה להיערך לסערה ולגזום את העצים המועדים לנפילה.

 

רכב של חברת "ש.שלמה רכב" חנה בדצמבר 2013 ברחוב אליהו בצפת. מאוחר יותר החלה להשתולל סערה, ולפתע קרס עץ על הרכב, וגרם לו לנזקים רבים. בשל כך הגישה החברה תביעה נגד העירייה בבית משפט השלום בצפת.

 

לטענתה, העירייה אחראית לנזק, מאחר שהיא אחראית לגזום את העצים שבתחום שיפוטה, לסלק עצים מסוכנים, ולהעסיק בעלי מקצוע מיומנים שיטפלו בעצים בכלל ולקראת מזג אוויר סוער בפרט. עוד טענה החברה כי הנזק המוערך שנגרם לרכב עמד על כ-12 אלף שקל.

 

העירייה טענה להגנתה כי לא בטוח אם העץ היה בשטח שלה או בשטח פרטי. מעבר לכך, היא הסבירה שבאותו יום התחוללה בעיר סופת שלגים שמידת החומרה שלה לא נצפתה על ידי אף גורם מומחה. לטענת העירייה, היא פעלה לטפל במזג האוויר אך התחזיות לא תאמו את המציאות. למעשה לא הייתה סופה כמוה משנת 1950 – מאות עצים נפלו, עמודי חשמל ופרגולות קרסו, ותשתיות ציבוריות נפגעו. העיר נותרה משותקת והנזק הכולל שנגרם לה מוערך בכ-85 מיליון שקל. לפיכך נטען כי מדובר היה בכוח עליון אותו היא לא הייתה יכולה למנוע.

 

הרשם הבכיר מוהנד חליאלה קיבל את התביעה והסביר כי הנזק היה צפוי ועל העירייה מוטלת החובה לדאוג לזהירות עוברי האורח בתחומה. בתוך כך הסביר כי עליה לגזום עצים שעלולים לקרוס, במיוחד אלו שהנמצאים בסמוך לכביש בו צועדים הולכי רגל ונוסעים רכבים.

 

הרשם קבע כי העץ שנפל היה ברשות העירייה, וכשידעה שסופה מתקרבת באופק, היה עליה לצפות שהוא יהפוך לסכנה. לפיכך ההכנות לקראת הסערה לא היו מספקות, ולמעשה הוא כלל לא הצליח להבין אם הרחוב בו נפל העץ עבר ביקורת של מחלקת הגינון לפני הסערה.

 

הרשם חליאלה גם דחה את טענת העירייה שמדובר בכוח עליון בלתי צפוי מאחר שסופת שלגים בצפת אינה תופעה כה חריגה, והיא אף אישרה בעצמה כי זו לא הפעם הראשונה שמתחוללת אצלה סופה שכזו.

 

לבסוף כאמור הוא קיבל את התביעה וקבע כי העירייה תפצה את התובע בסך כ-12,000 שקל, לו יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,500 שקל.

 

לסיכום, אומנם אין אחריות מוחלטת בנזיקין, אך באם ניתן להוכיח רשלנות וכי ניתן היה לצפות את הנזק אז ניתן להוכיח אשמה ואחריות.