האכלת חתולים בבית המשותף

בכל הנוגע להאכלת חתולים אנו ממליצים לפעול בהתאם וברוח הוראות ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי החיים והמשרד לאיכות הסביבה:

 

מטרתן של ההנחיות היא לשלב את טובתם של כל הצדדים במארג היחסים העדין הזה: החתולים, המאכילים, השכנים והסביבה, תוך הקפדה מלאה על הוראות החוקים.

 

 

האכלת חתולי רחוב תעשה בכפוף להנחיות הבאות:

  1. יש להאכיל את החתולים בשטח שאינו מסכן את החתולים ואינו מהווה מטרד לתושבים בפינה, במקום שקט, רחוק מהכביש, לא בקרבת כניסות לבתי מגורים ולא בחדרי מדרגות. על מנת למנוע כניסה של החתוליחם לבתי המגורים, יש לשמור על דלתות הכניסה סגורות ועל פחי האשפה סגורים.
     
  2. יש להאכיל את חתולי הרחוב במזון יבש ואיכותי, בזמנים ומקומות קבועים, בכמות הנדרשת לכל ארוחה ולא מעבר לכך. יש להקפיד לאסוף את שאריות המזון ואת כלי האוכל בגמר ההאכלה, ולדאוג שהמקום יישאר נקי.
     
  3. יש לדאוג למי שתייה.
     
  4. תנאי סניטציה: סביבה נקיה מפסולת ופחי אשפה סגורים.
     
  5. יש לדאוג ככל שניתן לבריאותם של החתולים המואכלים ולגלות ערנות למצבם הרפואי.

 

שכנים שנוהגים באלימות כלפי חתולים ומאכילי חתולים – רצוי לתעד את מעשיהם ולהגיש נגדם תלונה במשטרה.

 

ככל שקיימת טענה ו/או תלונה בענייני חתולים ו/או האכלתם בסמוך לבית משותף יש לבחון אותה בהתאם למבחנים המקובלים.

 

 

בבואו לדון במקרים כגון אלו, בית המשפט בוחן 3 סוגיות משפטיות:

  1. האם הצדדים עושים שימוש סביר במקרקעין המשותפים כאמור בסעיף 31(א) לחוק המקרקעין? ההנאה שבעל דירה רשאי להפיק מזכותו ברכוש המשותף נקבעת על פי חוק המקרקעין, תקנון הבית המשותף וההחלטות של האסיפה הכללית והנציגות.
     
  2. באין הוראות מפורשות בדבר השימוש המותר ברכוש המשותף על ידי בעל דירה, הוא רשאי להשתמש בו שימוש שהוא טבעי לו ובלבד שלא ימנע שימוש כזה מבעלי הדירות האחרות בבנין.
     
  3. האם המצב הנדון עולה כדי מטרד ליחיד? על פי סעיף 44 לפקודת הנזיקין, מטרד ליחיד הוא כאשר אדם מתנהג בעצמו, מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים על ידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם, בהתחשב עם מקומם וטיבם.

 

בסוגיה כיצד נמדדת הפרעה העולה לכדי מטרד, על בית המשפט לקבוע כי ההפרעה חייבת להיות ממשית, מוחשית ולא קלת ערך, מהותית וחולפת.

 

מאזן הנוחות - הפסיקה המודרנית מאמצת את עקרון האיזונים.

בעניין זה מעמיד בית המשפט מצד אחד את השימוש הבלתי סביר במקרקעין, את המטרד הנובע מהתנהגות הנתבעת ואת הצורך האנושי ברווחה, ומהצד השני את החובה להגן על בעלי החיים ואת הצורך הנפשי שיש לנתבעת להאכיל חתולים.