לכלוך בחדר מדרגות

2 תגובות / 0 חדשים
פרסום אחרון
tarbut

אודה לכבוד הרב על מענה/פסק הלכה, לגבי שכן אשר משאיר חפצים בחדר המדרגות, כגון: סולם, כסאות וכן שקיות אשפה, הן בסמוך לדלת ביתו והן בסמוך ליתר הדלתות באותה קומה.

השכנים הביעו את מורת רוחם מהדבר בפני השכן המדובר, אך הוא מסרב לאחסן את חפציו בביתו ולפנות את חדר המדרגות. כמו כן, כל פעם שהשכנים מחזירים את חפציו בסמוך לביתו, הוא טורח ומזיזם לעבר השני של חדר המדרגות, הדבר המעיד כי הוא יודע שזה דבר המהווה הפרעה.

tarbut
לכלוך והשתלטות על חדר מדרגות

הניקיון  הוא  בבחינת   ערך  חשוב  שהתורה  רואה  בו  ערך חשוב  בעבודת  ה'  של   האדם.  ומצינו  בחינוך  (מצווה תקסו) שביאר   את  המצווה  (דברים  כג  יא) שאף  בשעת המלחמה  צריך  לשמור  על  הנקיון:   "הנקיות מידה מן המידות הטובות, המביאה לידי רוח הקודש... וגם יש בזה שבח לאומה, כי יבואו אליהם מלאכי גוי,  ויראו מחניהם קדוש ונקי מכל טינוף". 

וכך מצינו גם ברמב"ם (מורה   נבוכים)   ח"ג  מח   שביאר  את החשיבות של מצוות שונות בגלל הקפדה  של  התורה לגבי הנקיון: ״וכבר ידעת הקפדת התורה על ראיית הלכלוכים אפילו במדבר במחנה, כל שכן בתוך הערים, ואילו היינו מגדלים חזירים למזון היו השווקים ואף הבתים מטונפים יותר מבית הכסא".

ובכלל   דווקא   בגלל היתרים שונים המייחדים  את  הלכות שכנים  הרי  שדווקא  לגביהם פסק  הרא"ש (שו"ת הרא"ש   צט)   שעניינם  ומהותם  "דרכיה  דרכי  נועם  וכל נתיבותיה  שלום". וכן מצינו בשו"ת מהרש"ך ח"ב  צח:  "ימעט הנזק משכנו, כל מה  שאפשר."

ונראה  שזה  בגלל ה דברים  שבני  החצר  צריכים להם צורך גדול שאפשר  לכוף  על  כך. (שו"ע חו"מ  קסא    ג).

יחד   עם  זאת, לא  פעם  הגדרת  הנקיות  היא  מושג  רחב  שנותן פתח גדול של  פרשנות  ולהתנהגות  של  "דווקא".  ולכן  אולי  כדאי  לסדר  תחום זה  לפני  שפונים  לתחום המשפטי -  תורני.

אם   לא צלחו דרכי הפשרה והגישור הרי שיש לפעול לפי  אמות המידה  שימנו לקמן.

א. כל מכשול  שעלול לפגוע  באחרים, או   להזיק  להם בין בגוף ובין בנפש הרי שאסור  להניחו ברה"ר  אם לא  הסירו  עובר על  עשה וביטל ל"ת (חו"מ תכז    א} 

ב. איסור  העמדת  המכשול הוא גם אם לא יגרום נזק  לאחרים  אלא  רק  לעצמו. (שו"ע   הרב הלכות  שמירת  הגוף והנפש סעיף  ג).

ג. מידת חסידות   שאדם יסיר כל דבר שמזיק לאחרים. (חו"מ תטו   ג).

ד. חיובים  אלו שנמנו לעיל הם בבחינת חובה  גמורה, שאפשר לכוף עליהם על ידי   בית  הדין.