שריפה מחנוכיה

2 תגובות / 0 חדשים
פרסום אחרון
tarbut

אדם   הדליק חנוכיה   במלון   ובעקבות   כך  פרצה  דליקה   האם נחייב  אותו  בתשלום   הנזקי  שנגרמו   בעקבות  הדליקה?

tarbut
שריפה מחנוכיה

במשנה  (ב"ק   סב    ע"ב):  "הניח חנוני  נרו מבחוץ  החנוני  חייב רבי  יהודה  בנר חנוכה  פטור". כלומר, שיטת  ת"ק   אם   אדם  נר מחוץ לחנות   ועל  ידי  כך נוצרה  דליקה  הרי  שקיימת  אחריות מוחטת  מצד מעמיד   האש והוא יהיה  חייב  בנזקים  שנוצרו  עקב   כך. מאידך שיטת רבי  יהודה   כיוו שמודבר בצורכי מצווה  והחיוב המוטל  על  האדם   הרי  משום  כך  אם נוצרה דליקה  בעקבות  הדלקת  נר  חנוכה,    הרי  שהוא  יהיה  פטור  בבחינת  'העוסק  במצווה  פטור ממצווה".
בשיטה מקובצת על  הסוגיא   ביאר   את  שיטת  רבי  יהודה  שהם  אמורים  דווקא לגבי  הסוגיא  כאן  כיוון  שמדובר  בהדלקת נר  חנוכה  הרי  שהיה  מקום לומר  שזו מצווה    שצריכה להיעשות   דווקא  בחוץ,  ולכן   יהיה  פטור מי שהדליק    כיוון שעשה   ברשות.  אבל  החולקים  על  רבי  יהודה  סבורים  שבכל  מקרה הוא  יהיה  חייב  כיוון שקיימת חובת   אחריות מוחלטת על  מדליק  האש: "
"ומיהו  לאו  כל מוציא  ברשות  מצווה פטור, שאילו  עשה   סוכתו  סוכה  דמצווה  על פתח ביתו  מבחוץ והוזקקו בו חייב  כאיתא  בירושלמי   כגון  אלו  שעושין  סוכות בפתחי חנויותיהן  בחג  מפני  שהוא  רשות, ובא  אחר  והוזק  בו חייב.  אלא  כי  קאמר רבי  יהודה  בנר  חנוכה שהוא  מצוה להניחה  על  פתח  ביתו  משום פירסומי מצווה".
עכ"פ להלכה  לא נפסק  כרבי  יהודה     אלא   קיימת  אחריות  על  האדם  כיוון  שמדובר   באש, והוא צריך לנקוט  בכל  אמצעי  הזהירות  הסבירים  על מנת  שהאש  לא  תתפשט.
וכך פסק  הרמב"ם (נזקי ממון  יד  יג):  "הניח החנוני נרו מבחוץ החנוני חייב אף בדמי פשתן מפני שהניח נרו מבחוץ ואפילו נר חנוכה היה לו לישב ולשמור".   וכך  גם  פסק  מרן  המחבר להלכה (חו"מ תיח  יב):  "ואם  הניח  החנוני  נרו  מבחוץ  הוא  חייב  לשלם    אף  דמי  הפשתן לבעל  הגמל ואפילו  הוא  נר  חנוכה שהיה  לו  לישב  ולשמור  שלא  יזיק". המחבר, הוסיף שתי מילים  על לשון   הרמב"ם   שלא   רק  לישב  ולשמור,  אלא  גם  "שלא  יזיק"  כלומר, לעשות פעולות  מעשיות  שאותה  אש  לא  תזיק.
ואף אלו  המביאים  את  הרי"ף שסובר   שבמקרה מצווה  פטור  המדליק (שבת ט   ע"ב  בדפי  הרי"ף)   הרי  שכבר  כתב   השלטי גיבורים  על  הסוגיא  שאין זה מלשון   הרי"ף  וכך  פסק  הש"ך (חו"מ   תיח ס"ק  ה)  "וכן  משמעות הלשון  שם  שהוא  אינו מדברי   הרי"ף".
לגבי   אש  בכלל קיימת  חובת  זהירות מיוחדת   ולכן   אם  מדובר  בנזקי  תנור  שאדם מעמיד  בבית, למרות   שהוא  נקט  בכל  אמצעי  הזהירות   יצאה  אש והזיקה,  הרי  שהוא  יהיה   חייב  בנזקים  שנוצרו  וביאר   הרי"ף  (ב"ק   הכונס  כה   ע"ב    בדפי  הרי"ף)  שלגבי  תנור  קיימת  חובת   זהירות  גדולה  יותר  ום   אם   נקטו  בה  יהיו  חייבים  בגלל   המיוחדות של  נזקי  אש:  "ואי קשיא לך מ"ש התם גבי תנור דקא יהבי רבנן שיעורא ואפ"ה אם הזיק משלם מה שהזיק ומאי שנא הכא דפטור לא תיקשי לך. הכא דלפי צורך שעה מדליק וקא מרחיק כשיעורא וקא עברה הדליקה יתירא משיעורא וקא מזקה אנוס הוא דמאי הוה ליה למעבד הלכך מכה בידי שמים היא ולפיכך פטור דלא יכול לאהדורה והתם גבי תנור כיון דתדיר הוא מדליק איבעי ליה לעיוני אי איכא היזקא לחבירו נסליק היזקא וכיון דלא עביד הכי פושע הוא ולפיכך חייב תדע דהא רבנן פליגי עליה דר' שמעון בתנור דקא יהיב שיעור לפטור והכא אינהו גופייהו קא יהבי שיעורא לפטור".
  כלומר, לשיטת  הרי"ף  קיימת חובת  זהירות  גדולה  יותר   בנזקי  אש  שאירעו  בבית, לא  דיי בכך  שהאדם  יקיים   את  התקנות   באשר  להרחקה ממוקדי   אש,  אלא   גם  אחר שמרחיק  האדם  הרי  שהוא   צריך  כל  הזמן  להשגיח שלא  תצא  אש מהתנור ותזיק, ואם  לא  עשה  כך  הוא  יהיה  חייב  על  כל  הנזקים  שנוצרו  עקב  האש  הזאת. ושיטת  הרי"ף  הובאה להלכה  ע"י  הש"ך (חו"מ  קנה   ס"ק   ב).
ערוך  השולחן  (חו"מ  קנה   ב)  לגבי גדרי  הרחקה   באש   "אם  לא  יזהר   כראוי  קרוב  לנזק  וצריך להשגיח ביותר וכשלא  השגיח  הוה  פושע  וחייב  לשלם". כלומר, עצם אי נקיטת  פעולת הזהירות  מעמידה  את  האדם  כפושע  והוא  חייב   על נזקים  שנוצרו   בעקבות  חוסר  הזהירות  שלו.
ולכן  אם  הממשלה     מחייבת  בדיקות תקינות  התנורים   ובעל  התנור  לא  עשה  זאת  הרי  שהוא  יהיה  חייב    כאדם   המזיק (ערוך השולחן חו"מ קנה  ב):  "עתה בכל מקום ומקום הוקם איש מהממשלה שיגרוף האפר מהתנורים ומארובות מעלי עשן ומחוייב כל אדם ליזהר לנקות אותם בעת הקבוע לבלי יאחוז האש בהאפר ואם לא ניקה אותם בהעת הראוי ונעשה נזק ע"י זה חייב לשלם ואם הוא קרא את המנקה ולא בא חייב המנקה לשלם כי פושע גמור הוא [נ"ל] ובני העיר יכולין לכוף לכל איש שישמור אשו וגרם הבא ע"י התנורים [רש"י ב"ק ס"א: ד"ה לא יעמיד]".
העולה  מדבריו  שאם  אדם  לא  ניקה  את  התנור  וכל  כיו"ב, מניעת  נזקי  האש, הרי  שאם  יצאה  אש והזיקה  הוא  יהיה  חייב  על  כך,   אם  בגלל חוסר  הזהירות  ואם  בגלל  אי מניעה של  הנזק  שעלול  היה   לפרוץ.